יום שבת, 7 ביולי 2012

החופש הגדול

הגדול סיים את הגן בטכס חגיגי, עם גלימות והכל. החדש סיים תשיעי, ובטכס לא פחות חגיגי

יצא אל העולם.

אומרים שהחיים הם גלגל ענק, אבל כרגע אני דווקא מרגישה כמו ברכבת הרים, כשהבטן

צונחת כמעט עד הרצפה מרוב לחץ/מתח/התרגשות.

סוף זה תמיד התחלה, והתחלה תמיד באה אחרי הסוף. ולנו יש התחלה חדשה-חדשה! תינוק

חדש שהגיע קצת לפני המתוכנן ועשה לנו מסיבת הפתעה.

וכמה שחשבתי שאני מוכנה ויודעת הכל, ברגע שהוא הגיע, היה לי בלאק-אאוט מוחלט.

הרגשתי שאני פשוט לא זוכרת כלום.

עם ילד קטן בבית, אמרתי שאני לא יכולה עדיין לחזור הביתה, ועשיתי עצירה במלון יולדות.

לא מלונית, ולא בית הבראה. ממש בית מלון, אבל ליולדות ותינוקות. והיה פשוט מדהים!

כל חוסר הבטחון שקפץ עלי לאט לאט נעלם, כשעברתי הדרכה עם האחיות המדהימות, וסדנא

עם המדריכות המקסימות, והליווי הזה, עם השקט של הצוות ועם הרוגע שיש שם בכל פינה,

עשה לי את ההתחלה הזאת לטובה ומוצלחת הרבה יותר משתארתי לעצמי.

כי עם כל האהבה שלי לבן הגדול, וכל הרצון שלי להיות שם בשבילו, בתוך תוכי ידעתי שאני לא

באמת אוכל להתאושש ולא באמת אוכל לנוח, ושאם אני לא נחה ולא מאוששת, אני לא בן-אדם.

אז פרגנתי לעצמי. לא מגיע לי?

יום רביעי, 9 במאי 2012

א' אמא, ב' זה בייבי


זו המשוואה החדשה בחייך לחודשים הקרובים: אמא – בייבי
והנה עוד כמה טיפים והגדרות, שיעזרו לך לצלוח את התקופה הקרובה בהנאה ובהצלחה

א
אמא
מזל טוב! את אמא! מה זה אומר? את תגלי לאט לאט, שזה אומר אינסוף דברים. כרגע תתרכזי בעצמך ובתינוק שלך, וביצירת הבסיס לקשר, שימשך כל חייכם.
ב
בייבי
התינוק שלך יהפוך למוקד חייך בחודשים הקרובים. קיומו תלוי בך, הבריאות, האושר והעתיד שלו נקבעים ברגעים האלה ממש. התמקדי בו, אבל אל תשכחי את עצמך.
וגם
בית מלון ליולדות
פרגני לעצמך כמה ימים (ולילות) בבית מלון ליולדות, לפני החזרה לשגרה. כאן תמצאי מנוחה, הדרכה אישית, אוכל טוב המותאם לצרכים שלך, סדנאות מעניינות, צוות חם ואוהב לילדך בתינוקייה מאובזרת, והרבה מאד נוף, שקט ושלווה. בדיוק מה שאת צריכה - רגע לעצמך בין הלידה לבית.
ג
גודש
גם אם החזה כואב, נפוח וגדוש, תני לתינוק שלך את המזון הטוב ביותר שברא הטבע – חלב אם. ואם הגודש מגיע, אל תדאגי, האחיות בתינוקייה שלנו ישמחו לתת לך כמה טיפים, כדי שתדעי איך להתמודד עם כל מה שיבוא. הן מטפלות כל יום באמהות ובתינוקות, ויודעות בדיוק מה אתם צריכים.
ד
דכדוך
גם אם את מרגישה קצת ירודה או עצובה, זכרי שאלה הם ההורמונים ושזה עובר. קחי את התינוק שלך, נשמי אותו עמוק ותני לרגשות לשטוף אותך. ואם את מרגישה שהענן כבד מדי, אל תהססי להתייעץ עם נשות המקצוע שלנו. הן כאן רק בשבילך.
וגם
דאגה
מרגע שהילד נולד אנחנו דואגים לו. מתברר ש'אמא פולנייה' היא לא עניין של גיאוגרפיה או מוצא. הדאגה לתינוק ולשלומו תלווה אותנו מכאן ואילך, אבל צריך גם לדעת לסמוך על האינסטינקטים האמהיים ולזרום בגידול הילדים שלנו.
ה
הנקה
יש לנו בשורה בשבילך: יש לך מספיק חלב, והחלב הזה הוא המזון הטוב ביותר שתוכלי לתת לתינוק שלך. ההנקה חשובה לתינוק שלך, היא נותנת לו את כל מה שהוא צריך, רגשית ופיזית. ההנקה חשובה גם לך, לקשר שלך עם התינוק וגם מועילה לגוף שלך. אם יש לך שאלות או לבטים, התייעצי עם הצוות שלנו והכנסי לסדנת הנקה המעשירה שמתקיימת אצלנו בחדר הסדנאות.
ו
ותק
אמא צעירה מתחילה לצבור ותק בנסיון בטיפול בילדים, אבל גם אמא ותיקה יכולה לגלות דברים חדשים. ויש לנו הפתעה בשבילך: ותק בהנקה משתלם במיוחד: מחקרים מראים שאמא שהניקה בלידה הראשונה, תוכל להעניק לילדים הבאים בתור הרבה יותר חלב. 
ז
זיכרון
יולדות מרבות לדבר על תופעת "שכחת הריון",  ודואגות שהזיכרון שלהן נפגע כתוצאה מההריון והלידה. את יכולה להירגע - הזיכרון שלך יחזור.
זכרי שהתווספו לך עוד דאגות וטרדות ויש מישהו קטן שמעסיק אותך יומם ולילה. כרגע את מרוכזת בתינוק שלך, ובמה שעובר הגוף שלך, אבל א דאגה, הזיכרון יחזור לקדמותו.
ח
חיוך
מה לא נאמר על כוחו המרפא של החיוך? דברי עם התינוק שלך, שירי לו ואל תשכחי גם לחייך אליו. בעוד כמה שבועות, הוא יחזיר לך חיוך משלו. בהתחלה זה יהיה חיוך אוטומטי ורק אחר כך חיוך מכל הלב, אבל האושר שיציף אותך מובטח!
ט
טיפול
את מטופלת בתינוק קטן ומטפלת בו בכל שעות היום (וככל הנראה גם הלילה). אל תשכחי שיש עוד כמה אנשים שזקוקים לטיפול וטיפוח, ושאמנם יש גם אבא ואולי עוד אח או אחות, אבל לתינוק יש גם אמא, וגם בה צריך לטפל וגם היא צריכה קצת פינוק וטיפוח. אלינו תוכלי להגיע רק עד שימלאו לתינוק שלך חודש, מכאן ואילך, את צריכה לזכור לטפל בעצמך, טוב לפחות כמו שטפלנו בך כשהיית אצלנו.
י
ילדות
שנות הילדות הן השנים המעצבות והמשמעותיות ביותר בחיינו. התינוק שלך יוצא עכשיו לדרך חדשה, והוא מקבל ממך את כל צרכיו. היום נבנים היסודות לאדם בוגר. תני לתינוק שלך את הטוב ביותר – אהבת אם ואב – והוא יגדל ויהיה בוגר אוהב ונאהב.
כ
כשרון
כדי להיות אמא טובה לא צריך כשרון מיוחד. היכולת להיות אמא נולדת יחד עם התינוק שלך. ואמא טובה היא אמא שמעניקה. אל תחששי ש"אין לך את זה" או שאת לא יודעת מספיק. הגוף שלך, הלב שלך והבטן שלך יגידו לך מה את צריכה לעשות, ואם לא, התינוק שלך כבר ידאג לרמוז לך. ואם עדיין יש שאלות – אנחנו כאן, עומדים לרשותך מהלידה ועד הלידה הבאה ועד בכלל...
ל
ליטופים
התינוק שלך זקוק למגע. געי בו, לטפי אותו, טפחי על גופו, ואל תהססי לגעת בכוח. התינוק שלך הורגל להרגיש אותך ואת הגוף שלך, משך 9 חודשים, והוא זקוק לקשר הפיזי הזה גם עכשיו, כדי לחוש בטחון.
וגם
לימוד
מהרגע שנכנסת להריון התחלת ללמוד. ברגע שהפכת לאמא את מתחילה ללמוד מקצוע חדש – מקצוע האמהות. יחד עם התינוק שלך את עוברת שלב אחר שלב במקצוע חייך. גם לאמא משכילה ומנוסה יש מה ללמוד. אנחנו שמחים לתרום את הידע והנסיון שלנו לכל אורך הדרך, גם כשאת נמצאת אצלנו קרוב אלינו, וגם אחרי שיצאת מהמלון והתחלת לבנות לעצמך חיי שגרה.
מ
מתו"ק
מה התינוק שלך צריך ממך בימיו הראשונים? מתו"ק. מגע, תנועה וקול. זה הכל!
בסדנת הליווי ההתפתחותי שלנו תגלי עוד מידע על מה נחוץ לתינוק שלך בחודשיו הראשונים. ואם לא הספקת, תמיד תוכלי למצוא עוד מידע בדף הפייסבוק שלנו (כתבי 'מלון יולדות הדסה בייבי' בחיפוש) או באתר המלון www.hadassahbaby.co.il
נ
נשיקות
נשיקה היא שילוב של מגע עם רגש, היא מפעילה את חוש השמיעה עם חוש המישוש. נשקי את התינוק שלך, הזכירי לו כמה את אוהבת אותו. הוא לא יתעייף אף פעם לשמוע שאמא שלו אוהבת אותו ולחוש את מגע שפתיה על הגוף שלו.
ס
סדר יום
סדר יום הוא חשוב לרבים מאתנו, וגם לתינוק שלנו. אנחנו מעבירים ליולדות שלנו את המסר שסדר יום לא חייב להיות נוקשה ויכול לזרום. בואו של התינוק משנה את סדרי הבית, ועל ההורים לבנות סדר יום שמתאים להם, למשפחה ולתינוק. אצלנו בתינוקייה אנחנו עוזרים לאמא לבנות סדר יום לתינוק שלה, כך שכשהם יוצאים לעולם, לתינוק יש כבר הרגלי אכילה, ערות ושינה.
ע
עיסוי תינוקות
בסדנת עיסוי תינוקות שלנו תלמדי איך לגעת נכון בתינוק שלך, את ה"עשה" ו"אל תעשה" במגע בתינוק, ואיך ניתן להפיג כאבים בעזרת מגע נכון של אמא.
פ
פעילות
גם התינוק וגם אמא שלו זקוקים לפעילות. בין אם זו פעילות גופנית או פעילות חברתית, או שילוב של השניים, שניכם תצאו נשכרים.
צ
צעד ראשון
עשיתם עכשיו צעד ראשון בבניית המשפחה שלכם. מישהו חדש הצטרף למשפחה והצעדים הראשונים יהיו אולי מהוססים, אבל מהר מאד תתפסו את העסק ותתהלכו בביטחון ובשמחה בהרכב החדש שלכם.
ולגבי הצעד הראשון של התינוק שלך – הורים תמיד מחכים לצעד הראשון בכליון עיניים. לא משנה מתי זה יקרה, זכרו שזה יגיע ושלכל אחד יש קצב שלו.
ק
קשר
מרגע שהתבשרתם שאתם בהריון החל להיווצר הקשר שבין אמא ואבא לבין העובר שלהם. מרגע שניתק חבל הטבור, והקשר הפיזי נעלם כביכול, הקשר הרגשי רק הולך ומתעצם, וימשך בכל ימי חייו של התינוק שלכם.
ר
רוגע
כשהתינוק שלך הולך לישון, זה הזמן שלך לעצמך. נצלי את שעות הפנאי להרגעות, מנוחה והשקעה בעצמך. הכביסה, האוכל והכלים יכולים לחכות. גם אמא צריכה לנוח, להרגע ולטעון מצברים. כי כשאמא רגועה, כל המשפחה רגועה יותר.
ש
שינה
התינוק לא ישן? התינוק ישן יותר מדי? הגוף שלו יכנס לשגרה במהרה. ואם את מרגישה שאת זקוקה לקצת עזרה, אנחנו כאן, עם עצה ומילה טובה.
 
שירה
כבר כשהיה עובר שמע התינוק שלך את קולך והתרגל לצליל שלו. הידעת? תינוק מזהה את קולה של אמא ומבדיל בינה לבין אחרים! עכשיו, משנפגשתם פנים אל פנים, הוא יכול כבר לראות אותך אבל רוצה להמשיך ולשמוע אותך. דברי אתו, שירי לו, ואל תדאגי, את לא צריכה להיות זמרת דגולה. התינוק שלך אוהב את הקול שלך בדיוק כפי שהוא...
ת
תזונה
שאלות רבות מעסיקות אותנו לגבי תזונת התינוק והתזונה שלנו לאחר הלידה ובזמן הנקה. התזונאית שלנו מעבירה סדנא עשירה במידע מדי שבוע, אם לא הספקת, את מוזמנת תמיד להתייעץ אתה ועם שאר נשות הצוות שלנו, באמצעות דף הפייסבוק שלנו www.facebook.com/hadassahbaby2  או בבלוג שלנו, אליו תוכלי להגיע מהאתר www.hadassahbaby.co.il

יום ראשון, 1 באפריל 2012

אביב זה לידה מחדש

אביב זה לידה מחדש, ואני עסוקה בלידה הפרטית שלי. ובלידה של המשפחה הקטנה שלי.


כשהחלטתי להביא את אביב לעולם, אמרו (הרוב חשבו. חלק גם אמרו...) שזה נורא אנוכי מצדי, לכפות על הילד שלי (והיה ברור שזה יהיה ילד, ולא ילדה) חיים במציאות לא פשוטה של משפחה "יחידנית" (מאיפה צצה המילה הזאת?!).


בלי אבא. בלי סבא. בלי סבתא. בלי דודים קרובים. רק אמא.


כשהוא נולד, הייתי תשושה ודי אבודה. הימים בבית חולים עברו מהר והרגשתי שיש עוד כל כך הרבה שאני לא יודעת.


ולמרות שכל הציוד היה כבר מוזמן, והבגדים הנקיים חיכו אצל חברה, הרגשתי שאני לא יכולה להגיע אתו לבית ריק.


אז נכון שצריך להתרגל לזה, ואולי כל החיים נהיה רק שנינו בבית (אבל אני מקווה שלא...), אבל את הימים הראשונים לא רציתי להעביר לבד.
אולי פחדתי.
בעצם, בטוח פחדתי.
ואז הגיעה למחלקה בחורה שנתנה לי פלייר של "הדסה בייבי", ואחרי שאמרתי שזה ממש לא בשבילי, חשבתי שוב, והחלטתי לבדוק.


האחיות בבית חולים היו מקסימות, אבל הרגשתי שזה לא מספיק לי, ושעדיין אין לי את כל הכלים להתמודד עם הזאטוט הזה לבדי.


אז כשהשתחררתי ממחלקת יולדות, עברתי למלון היולדות.


האחות קבלה אותי עם חיוך גדול ובקול הכי רגוע ששמעתי אי פעם. גם כשאביב התחיל להתלונן (ואז גם לצרוח) היא לא נלחצה כמוני. היא דברה אתו, נגעה בו והרגיעה אותו. האמת... גם אני נרגעתי.


היא שכנעה אותי ללכת לאכול ולהשאיר אותו אצלה בתינוקייה, והבטיחה שאני אוכל להניק אותו. זו הייתה הפעם הראשונה שנפרדתי ממנו, ופחדתי, אבל השתכנעתי.


אכלתי לי בשקט. מסביב היו יולדות בלי החלוקים האלה של בית חולים. נשים. אמהות. לא חולות.


חזרתי מהאוכל, הנקתי את התינוק שלי בשקט בחדר הנקה ואז בלב שקט (כמעט. לא אשקר שהיו שם גם קצת רגשות אשמה) השארתי אותו עם האחיות, והלכתי לישון בחדר שלי.


ואיזה חדר! ממש בית מלון! עם כל הפינוקים שצריך, בתוספת מה שלא רואים בדרך כלל בבית מלון: שידת החתלה, קרם, מגבונים וחיתולים. צחקתי מהניגוד הזה של בית מלון ותינוק חדש. אבל החיים לא נגמרים, הם רק מתחילים, נכון? אז מותר לי בית מלון.


לא. קבלו תיקון. מגיע לי בית מלון.


כי אין משאית עם מדליות. ואף אחד לא מחכה לי בבית. ואף אחד גם לא יעזור לי בבית.


אז אני מרשה לעצמי לישון בשקט בבית מלון, בזמן שאביב שלי ישן בעריסה הקטנה. שזה גם סוג של בית מלון עבורו, לא?


הייתי בהדסה בייבי כמה ימים, ישנתי שם כמה לילות (טובים), אכלתי בשקט. הלכתי לסדנאות, קבלתי טיפים ועצות, אבל מה שבעיקר קבלתי זה קצת מנוחה והמון בטחון.


בטחון שאני יכולה לבד.


בטחון שאני יודעת מה לעשות עם אביב.


בטחון שיהיה בסדר.


ובטחון שהאביב שלי מביא אתו התחלה חדשה, בדיוק כשבחוץ מתחילה הפריחה ויש הרגשה של סוף החורף וניצנים של אביב.

יום שני, 30 בינואר 2012

סיפורה של יולדת חוזרת

שולי, גננת:

הגעתי למלון היולדות הדסה בייבי אחרי לידה רביעית.
יש לי חמישה ילדים. ארבעה בנים בבית ועכשיו נולדה בת ראשונה אחרי ארבעה בנים, שהיא גם נכדה ראשונה אחרי 11 נכדים בנים.
בלידה הקודמת ילדתי תאומים, והגעתי להדסה בייבי כי בעלי הציע לי.
ההצעה הייתה כל כך טובה, שחזרתי למלון אתם 3 פעמים.
הפעם הגעתי עם הבת, ואת הבנים הבאתי לכאן לביקור. נתתי להם ליהנות מהחדר, טיילתי אתם בקניון הצמוד ואכלנו פיצה ביחד.
האוכל כאן כל כך בשפע ועל רמה! זה לא משהו שרואים במקומות אחרים או בבית חולים.
זה שהבעל יכול להצטרף זו מתנה.
אינה, האחות הראשית, היא מדהימה! אחרי התאומים היא עזרה לי מאד.
השתתפתי בסדנאות.
העיסוי היה מדהים!
היום ישנתי כל היום. השקט הזה הוא בדיוק מה שאני צריכה.
הכל פה אישי ופרטי. תענוג!
הייתי גם בבית הבראה ליולדות. שם אין חדר פרטי. יש כריזה ברמקולים שמפריעה לשקט.
מאד נהניתי!
בעזרת ה' אחזור לפה בפעמים הבאות.

יום ראשון, 8 בינואר 2012

הסיפור של לאה, רקדנית ואמא, שבחרה ללדת בבית

הסיפור של לאה, רקדנית ואמא, שבחרה ללדת בבית, כי הרגישה שהיא מספיק מחוברת לעצמה ולצרכים שלה, ומיד אחרי הלידה, בחרה לצאת מהבית לבית המלון ליולדות הדסה בייבי, מתוך היכרות עם הגוף שלה והצרכים שלו, והבנה שהיא זקוקה למנוחה כדי לחזור לאיתנה.

"בהריון עם הבת השנייה, החלטתי ללדת בבית. המקום הכי טבעי, כמו שנשים ילדו פעם. מיד אחרי הלידה את מקבלת את התינוק, ישנה אתו, אין עוד תינוקות צורחים מסביב, אין עוד נשים אתך בחדר, אין מוניטור וצעקות, אין רעש של מיטות מתגלגלות סביבך ולא דוחפים לך אפידורל. רציתי להיות רגועה בלידה שלי. הייתי במקום שלי, עם הבגדים שלי והאוכל שלי ובלי לחץ.

הלידה נמשכה 12 שעות, כשחלק מהזמן הבן הבכור היה לידי. ילדתי על מזרן על הרצפה ליד המיטה שלי. מיד אחרי הלידה המיטה שלי הייתה מוכנה ונכנסתי אליה עם הבת שלי וישנו ביחד. כשקמתי, ישבתי עם בעלי על הספה ושתינו יחד תה. בעלי אמר לי בהתפעלות "את בנאדם! לא ידעתי שאפשר לצאת ככה מלידה. איזה כיף להסתכל עליך, מתאוששת ומחייכת והולכת שעתיים אחרי הלידה. זה באמת היה הדבר הכי טוב בשבילך!

48 שעות אחרי הלידה עברתי למלון היולדות הדסה בייבי, צמוד לבית-חולים הדסה עין-כרם בירושלים. בגלל שהיה כבר ילד אחד בבית, ידעתי שאני לא אוכל לישון מתי שאני רוצה, והייתי צריכה למצוא לי מקום להחלמה.

יועצת ההנקה שלי המליצה לי להגיע להדסה בייבי. בגלל שילדתי בבית. בכלל לא עלה בדעתי ללכת לבית החלמה. חזרתי הביתה ומיד חזרתי לשגרה ולעבודות הבית. היועצת אמרה לי שאני חייבת פסק זמן. היא אמרה לי 'את תיהני בהדסה בייבי!'.

הגעתי להדסה בייבי והייתה לי חוויה מקסימה! פחדתי מהמפגש עם אחיות ועם התינוקייה. הגעתי לתינוקיה, היה שם שקט מוחלט ורוגע. אינה בטקילין, האחות הראשית, קבלה אותי כל כך יפה, עודדה אותי והבטיחה לי שהילדה בידיים טובות.

היחס שקבלתי בהדסה בייבי היה מדהים. לא היה דבר כזה יותר מדי שאלות. מכבדים את הנשים ומתייחסים לכל שאלה כאילו היא הכי חשובה. מאד אכפתיים כלפי היולדת והתינוק שלה.
הצוות המקצועי היה נהדר. הרגשתי שכל אחות הייתה מצוינת. גם הסדנאות שהן עורכות היו טובות. האווירה נורא נעימה. נעים שיש מעט נשים ואין רעש. יש זמן להכיר אחת את השנייה.

את הבן השלישי ילדתי בלידה ביתית בבקתת-לידה עם אמבטיה וג'קוזי. הפעם התאים לי ללדת בלידה ביתית מחוץ לבית, כי החלטתי שהילדים צריכים את סדר היום הרגיל שלהם, ואם אלד בבית, אצטרך להוציא אותם מהבית. הסידור היה שבעלי נשאר אתם בבית, כי רק עליו אני סומכת, ואני אצא עם הדולה הקבועה שלי.
כשהיו צירים, הבת שלי נשמה אתי. הילדים עברו את הצירים יחד אתי. הם רגילים לרקוד אתי תמיד, וכשכרענו יחד, זה היה להם טבעי. במהלך כל הצירים עשיתי מתיחות ותרגילי ריקוד. המיילדת אמרה שהיא ראתה כבר אלפי נשים יולדות, ומעולם לא ראתה אישה עושה את זה. הדולה, שלוותה אותי בכל הלידות, ספרה לה שגם כשהייתי מחוברת למוניטור רקדתי. בעצם, עשיתי לדולה ולמיילדת שלי מופע מחול פרטי.
הכל היה ממש רגוע. עם העצים מסביב, הרוח, צפורים מצייצות, ואני יחפה על הדשא. כשהייתה לי פתיחה והצירים גברו נכנסתי למים.
הלידה עברה מהר מאד. זו היתה חוויה מקסימה. היה לי כיף בכל רגע. גם עם הכאב. כשלא רואים את הכאב כדבר רע, אלא כדבר טבעי, שהוא חלק מתהליך, הכל קל יותר. כשמגיעים עם פחד ואומרים 'אני חייבת אפידורל', אז זה באמת מפחיד.

בלידה האחרונה ממש חיכיתי לכל ציר. ככל שהציר כאב יותר, ידעתי שאני קרובה יותר להחזיק את התינוק בידיים שלי. הציר הוא לא דבר רע, אלא דבר מאד חיובי. אני חושבת שנשים לא מודעות ולא יודעות להעריך את עצמן ואת הגוף שלהן, ולהשתמש בו בצורה נכונה.

ההכרות הטובה שלי עם עצמי ועם הגוף שלי, היא שהביאה אותי להחלטה שגם מבקתת הלידה אני עוברת להדסה בייבי. הייתה לי חוויה כזאת מקסימה בפעם הראשונה (הלידה השנייה), שהחלטתי לחזור.

חזרתי להדסה בייבי, כשהבן שלי היה בן שבועיים, שבוע בדיוק אחרי הברית, והייתי רגועה ונינוחה, ומרוצה מאד מההחלטה לקחת פסק זמן וזמן איכות רק לי ולתינוק החדש.

כל ההתנגדות שלי להתרחק מהבית בשעת הלידה מתפוגגת, כשמדובר בתהליך ההחלמה וההתחזקות שלאחר חווית הלידה.

כשהלידה מסתיימת, זה הזמן להשאיר את בני הבית בבית, ולצאת לבית המלון, לאסוף כוחות ולהתחזק, לקראת תחילתו של הפרק החדש בחיי המשפחה, עם התוספת הטרייה."

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

למה זקוק התינוק? למתו"ק!

מתו"ק הם ראשי תיבות של מגע, תנועה וקול.


כפי שהתינוק קיבל ברחם את שלושת המרכיבים הללו, כך הוא זקוק להם גם לאחר הלידה. התינוק הורגל להתנועע בכוחות עצמו, לחוש מגע של נוזל ושל הגוף של אמו כל הזמן ושמע קולות (כמעט) כל הזמן. כשהתינוק שוכב לבד במיטה, בלי לחוש נוכחות של אנשים מסביבו, בלי יכולת להתנועע ומבלי לשמוע צלילים, הוא לא מקבל מספיק מתו"ק.



את אותם הדברים שאנחנו לא עושים ולא מאפשרים לעשות באופן טבעי, אנחנו צריכים לתת לו באופן מלאכותי. אנחנו יכולים לסייע לתינוק לצאת מתוך ה'אני' שלו החוצה, להעניק לו גירויים ולגרום להתפתחות שלו. אנחנו יכולים 'להכריח' אותו ליצור קשר עין, להוציא אותו מה'צמר גפן', לנסות לא לגונן עליו יתר על המידה ולאפשר לו לחוש מגע מחוספס ועוצמתי, לשמוע צלילים רועשים, לראות אורות חזקים וכו', כדי לחשוף אותו לעולם האמיתי ולא להפוך אותו לרגיש מדי.



אז מה תינוק צריך? מתו"ק!


מגע - ברחם התינוק התרגל למגע עמוק. הוא הרגיש שאמא מחזיקה אותו חזק ויש לו על מי לסמוך. בחוץ אנחנו לרוב מתיחסים אליו בעדינות, ואז הוא עשוי להרגיש תחושה של לחץ כי אינו חש החזקה בטוחה.


צריך להחזיק את התינוק בעוצמה ובבטחה, לא לפחד ללחוץ, לטפוח, לעסות ולשפשף. הוא זקוק לזה. חשוב לתת לו חיסון חושי ולאפשר לו להתנסות מההתחלה בכל סוגי המגעים.


תנועה - מערכת העצבים של התינוק זקוקה לתנועה. התנועה מאפשרת לו לשחרר מתחים. מומלץ לאחוז את התינוק ולנוע אתו בניעות למעלה למטה או לשבת על כדור פיזיו ולקפוץ בעדינות.


קול - התינוק נרגע כשהוא שומע את קולה של אמא. חשוב לשלב מגע עם קול, ולהפיק צלילים חוזרים כדוגמת א..א...א או שששששששששששש....

זכרי, ילד שנחשף יותר, חווה והתנסה, יתפתח טוב יותר. כדי להתפתח טוב, ילד זקוק למתו"ק – מגע, תנועה וקול.

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

אני חוששת מעשיית צרכים אחרי הלידה. מה עושים?

הכי חשוב – להוציא הכל ולא להתאפק. אם יש לך עצירות, הקפידי על שתייה מרובה. ניתן גם להשרות שזיפים מיובשים במים חמימים ולשתות את המים.


מומלץ מאד להמנע מחוקן או משימוש בנרות גליצרין, כי עם הזמן מפתחים בהם תלות, ומתקשים לתפקד בלעדיהם. תני לטבע לעשות את שלו.