אפריל 2009: "מלון היולדות הדסה בייבי וצוות התינוקייה הצילו אותי!"
יולי 2011: "זה מדע בדיוני. זה לא קורה בעולם הרגיל. לשהות בהדסה בייבי שבעה לילות זו אחת ההחלטות הכי חכמות שקבלתי בחיים שלי."
אחרי הלידה הראשונה של א':
באפריל 2009 הגיעה א', עולה ותיקה מארץ דוברת אנגלית, בערך בת 40, אל מלון יולדות הדסה בייבי. בנה הבכור נולד ב-24.03.2009 וביום פגישתנו הוא היה בן 14 יום. מפאת צניעותה, היא אינה מוכנה להזדהות, אבל הדברים מובאים מפיה כלשונה:
"זו חוויה מדהימה. הגעתי לכאן בפעם הראשונה 3 ימים אחרי ניתוח קיסרי. הלידה הייתה בסדר גמור, אבל כשהגעתי למלון, תוך שעה חשבתי שהגעתי לגן עדן. תוך שעה נהייתי בן-אדם אחר.
"השקט שיש פה, הפינוק, זה שאני יכולה לבקש שיחתלו או יעשו לתינוק שלי אמבטיה. לגבי הצוות, אני לא יכולה לתאר לך כמה הם מדהימים! תשומת לב, עדינות, רגישות, הבנה, תמיכה ונכונות לעזור. כולן היו נהדרות. כל אחות עם אופי משלה, מקצועיות, מאד מסורות לעבודה שלהן. לוקחות את זה בסופר-רצינות. לא מנסות לעשות show. תענוג גדול שהן עובדות במקצועיות. הרגיעו אותי שהכל בסדר ושאני עושה נכון, שהוא עולה במשקל ואין מה לדאוג.
"אני מקרה קשה. אני בעייתית. עד שאני מוותרת. הן רוצות שלי יהיה הכי נוח בעולם. כל מה שהן רוצות זה להקל עלי את החיים.
"הגעתי לכאן ליומיים וביקשתי להאריך. ראיתי מודעה בג'רוסלם פוסט לפני הרבה זמן ובו מבצע לשני לילות. אמרתי לעצמי שאני בחיים לא אוציא על עצמי סכום כסף, אבל איזה כיף למי שבאה.
"שבועיים לפני הלידה התקשרתי. מישהי דברה אתי בכזו נינוחות ואדיבות. את יודעת איך דברים עובדים בדרך כלל, וכשדברים עובדים אחרת, אני נורא מתפלאת, ואני מאד יודעת להכיר תודה. כל ההתנהלות שלה מדהימה. אחד הדברים שהקלו עלי זה שאמרו לי שאבוא מתי שאני רוצה ושיעשו לי סיור. הגמישות קנתה אותי.
"החלטנו מהר על ניתוח, סבלתי מכאבי תופת אחרי. לא ישנתי ולא אכלתי יומיים. לא ידעתי לאיזו חוויה נפלתי. אמרתי לבעלי שחייבים להגיע לכאן, ובקשתי מהרופא להשתחרר מבית החולים מוקדם ולעבור לבית מלון. החלטתי להוציא את הכסף, לבוא לפה ולהיות בן-אדם.
"בבית החולים התינוק ירד במשקל ואמרו לי שהוא לא אוכל ואני לא מניקה טוב. כשהגענו לכאן, תוך 3 ימים הוא החזיר את המשקל שלו. אני אכלתי פה כמו בנאדם, ולמרות שהייתי אפופה, הייתי נינוחה ורגועה.
"ביום שיצאתי הביתה, אחרי שעה וחצי ההורים הגיעו אלינו. זה היה יום לפני הברית, ורציתי להתכונן לברית מבחינה רוחנית. ביום הברית כאב לי והתינוק סבל ובכה, ולמחרת כבר התחלתי בנקיונות לקראת פסח. אמרתי לבעלי שאני עושה לעצמי נזק, ובלילה אמרתי לעצמי "זה לא הגיוני!", והחלטתי לחזור להדסה בייבי, למרות שזה מאד לא מתאים לאופי שלי.
בבוקר אמרתי לבעלי שאני רוצה לחזור ללילה אחד והוא הציע שכבר אלך ל-2 לילות.
"לולא הכסף, הייתי נשארת עד שהוא יהיה בן 18. בעלי התבדח, ואמר שפה יעזרו לי עם פצעי הבגרות, החוגים והבגרויות...
"ההרגשה פה היא ממש של שחיתות. כמו ספא 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. אני במצב פיזי אחר לגמרי. זה חופש כפוי. אני לא יכולה לעשות כביסות/נקיונות/בישולים.
אין לי ברירה אלא לנוח. זה משהו לא מוכר.
"והצוות עדינים אתי ועונים על כל שאלה. רק רוצים לעזור לי פה. גם צוות המסעדה מאפשרים לי לאכול מתי שאני רוצה. אני יכולה לארוז, שולחים לי לחדר או שמים לי אוכל בצד. לא ראיתי דבר כזה בארץ! הם מבינים כל מה שאני צריכה, אפילו בלי שאני מבקשת.
"האחות הראשית, אינה, יום אחד באה אלי וישבה אתי בשקט על הכל: תנוחות הנקה, הזנה, הרגיעה אותי שאני מטפלת בו כמו שצריך, נתנה לי עצות מקצועיות, ענתה על כל שאלה בנינוחות, למרות שהייתה לה מלא עבודה.
אחות אחרת התאמצה לשחרר לי גודש ולא שחררה אותי עד שהשתחרר.
כולם נוהגים בי במסירות ובסבלנות ורואים שהאחיות בתינוקייה אוהבות את העבודה שלהן.
"החדר במלון מהמם. אני לא ידעתי מה אני צריכה, אבל הם כבר יודעים והעמידו לרשותי משטח החתלה, כורסת הנקה, כרית הנקה...
"את לא צריכה לדאוג לשום דבר. איפה יש חוויה כזאת בעולם? זה מאפשר לי להתפנות לעיקר – לילד שלי."
אחרי הלידה השנייה של א':
כעבור שנתיים ושלושה חודשים, ב-21.06.2011 ילדה א' את בתה השנייה. הנה מה שאמרה לנו בתום השהות השנייה שלה במלון יולדות הדסה בייבי:
"בפעם הראשונה היה די מושלם. והפעם היה עוד יותר טוב! הפעם עשיתי משהו רבה יותר חכם. נשארתי 7 לילות. בהתחלה הייתי אמורה להשאר 3 לילות, וכל יום הארכתי. זה היה הדבר הכי נכון לעשות.
"הבן שלי היה בבית עם אבא שלו, וכל יומיים הם באו לבקר אותי, ואפילו אכלו אתי ארוחת ערב במסעדה. הוא הרגיש כמו ילד גדול, שיוצא עם ההורים שלו לדייט. זה היה פתרון מושלם!
"הגעתי למלון במצב פיזי לא-מעולה, אחרי ניתוח קיסרי שני ועם ברונכיט, ופשוט הרגשתי, אחרי שלושת הלילות הראשונים, איך הגוף שלי הולך ומחלים. הרגשתי שכל לילה שאני נשארת, זו השקעה לכל המשפחה.
"בפעם הקודמת לא יכולתי לעמוד ישר. עכשיו אני עומדת ישר ומשחקת עם הבן שלי. חוץ מלרוץ אני עושה אתו כמעט הכל.
"כמו בפעם שעברה, גם הפעם אמרתי שאני רוצה לעבור לגור במלון, אבל הפעם בעלי כבר לא הסכים. הוא פרגן לי נורא, כל המשפחה פרגנה, כי ממש ראו את ההבדל. אף אחד לא הרים גבה או רמז שזה פינוק, כי ראו את ההחלמה הפיזית. זה לא משהו מטהפיזי, אלא ממש החלמתי פיזית. הרגשתי איך כל יום של שהייה שם, הגוף שלי מחלים. ואין לזה מחיר. זה שווה כל השקעה כספית, וזה לא משהו שאפשר לקנות בבית מרקחת.
"כשהגעתי למלון, ראיתי מבעד לדלת באור העמום של התינוקייה אחות בשם שרה שהכרתי בפעם שעברה, ורציתי לבכות. הרגשתי שזה כמו חזרה הביתה, לבית הכי חם ודואג ואוהב ומקצועי. קבלתי תחושת בטחון שהכל יהיה בסדר. האחיות הן אחת אחת מקסימות.
"כשראיתי את אינה, האחות הראשית בתינוקייה, כל כך שמחנו לראות אחת את השנייה! כמו איחוד משפחות. היא מקסימה, וכל כך עזרה לי. עם כזו כמות של סבלנות, אמפטיה והבנה. זה כל כך מיוחד, והיא משרישה את זה גם בצוות של התינוקייה. זה דברים שאי אפשר ללמד בבית ספר לניהול מלונות.
"גם צוות המסעדה זיהו אותי והיו מקסימים אלי, וגם מנהל המלון. אמרתי לו "מה עשיתם לי! מה קורה פה? אני לא רוצה לחזור הביתה!". הוא אמר לי שאבוא שוב בעוד שנה.
בפעם הקודמת כתבתי לו מכתב תודה ארוך. הפעם רציתי לכתוב לו רק שתי מילים: "היה מושלם!".
"זה שילוב של מקצועיות, בדרגה שאני לא מכירה בארץ, עם נועם וסבלנות. זה כמו הדודה הכי מקסימה משולבת באמא. יכולתי לשאול אלף שאלות כל פעם מחדש, וכל פעם ענו לי בסבלנות והציעו לי עזרה. והשירות הזה שמביאים לך את התינוק בלילה זה מדע בדיוני. זה לא קורה בעולם הרגיל. זה לא מהעולם הזה!
"לפני הניתוח לא ישנתי 10 ימים, וב-5 ימים בבית החולים גם לא ישנתי. הגעתי למלון באפיסת כוחות וזה היה ממש חופש גדול.
"צריך להעביר חוק במדינה לבריאות היולדת והמשפחה, שכל אישה תקבל מענק לשלושה לילות במלון יולדות.
"כל פעם שבעלי אמר לילד שהולכים לבקר את אמא הוא אמר הולכים להדסה בייבי, אז הילד סיפר לכולם שלאחותו קוראים הדסה.
"הימים במלון פשוט עשו לי את ההחלמה. ברוך השם שזכיתי לזה. אם לא היו מגבלות כלכליות, היינו עוברים כולנו למלון, בעלי הילד, אני והתינוקת לתקופה. אולי עד יום הולדת שנה של הבת. אם כולם כל כך שמחים, צריך להגיד תודה על הטוב ולחשוב על ההווה.
"בפעם הקודמת הגעתי בלי להכיר. הפעם התקשרתי להדסה בייבי לפני. זו לא הייתה החלטה ספונטנית, אלא החלטה משותפת. גם בעלי, שעובד נורא קשה, היה צריך להיות עם הילד, והבן שלי היה צריך להיות גיבור גדול, ולהסתדר כל השבוע בלי אמא. גם ההשקעה הכספית, זה לא ב"שלוף". הצעתי לבעלי שיבואו להיות אתי בשבת, בעלי אמר לי שאשאר שם לבד. הוא עשה אתי חסד.
אז נכון שאסור לי להרים את הבן שלי, אבל אין מה להשוות את המצב היום למצב שהייתי בלידה הקודמת, ואני בטוחה שהשהייה המרוכזת עשתה את זה. אז יצאתי הביתה וחזרתי שוב למלון, הפעם הבנתי שלא כדאי לעבוד עקום, ומראש עבדתי ישר.
"ה' נתן לי להבין שיש לי פה אפשרות לחזור הביתה ולתפקד במלוא המרץ. אנחנו צריכים לדעת להשכיל להשתמש בכלים שיש לנו כדי לקבל החלטות לעתיד. לשהות בהדסה בייבי שבעה לילות זו אחת ההחלטות הכי חכמות שקבלתי בחיים שלי . כולנו רק מרוויחים מזה. זה ברור מדעית."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה